חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ולרי לאה נ' אינדרמו - טיק מדיקל סיסטם בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 19/06/2011 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
26834-05-11
17/06/2011
בפני השופט:
תומר סילורה

- נגד -
התובע:
אוחיון ולרי לאה ע"י ב"כ עוה"ד משה סטרונגו
הנתבע:
1. אינדרמו - טיק מדיקל סיסטם בע"מ
2. ז'אק ראפל

החלטה

1.בפני בקשה לפטור את המבקשת מתשלום אגרה בסך 2,380 ₪.

2.מושכלות ראשונים הם, כי על בעל דין היוזם הליך שיפוטי חלה חובה ראשונית לשלם בעדו אגרת משפט. הטעם לעקרון זה כפול: ראשית – בעל דין הפונה לערכאת שיפוט נדרש לשלם עבור השרות שהוא מקבל מרשויות השיפוט של המדינה ושנית – תשלום אגרה מעיד על רצינות ההליך במתכונת שהוא מוגש ומונע נקיטת הלכי סרק או ניצול לרעה של ההליך השיפוטי (ראו לדוגמא: רע"א 11644/04 מרכז ע"ש ורה סלומונס נ' הנהלת בתי המשפט (ניתן ביום 9.1.2005)).

3.יחד עם זאת, תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשס"ח – 2008 (להלן – "התקנות") קובעת כי בית הדין יפטור תובע מתשלום אגרה אם יוכיח התובע כי הוא מחוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה וכי ההליך בו נקט מגלה עילה. תכליתה של תקנה 12 לתקנות ליצור שיוויון בין הבאים בשערי בית הדין, בין העני והחלש לבין העשיר והחזק. שיוויון זה מעניק זכות יסוד לעובד והיא חופש הגישה לבית הדין לשם הגשת תביעתו.

 

בהקשר זה, יפים דבריו של כב' השופט חשין שקבע, כי: "דלתותיהם של בתי - המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד, ויכולת הפניה לבתי – המשפט היא מזכויות היסוד של האדם" (ע"א 597/90 רוזין נגד בן נון פ"ד מו' (3) 742,738).נ

4.כבר נקבע כי "תקנה 12 לתקנות האגרות קובעת כי הזכאות לפטור מאגרה מותנית בחוסר יכולת כלכלית המוכחת על פי הקריטריונים שנקבעו בהן, והיותו של ההליך מגלה עילה. תנאים אלה שנקבעו בתקנות הם תנאים מצטברים והנטל להוכחתם מוטל במלואו על מבקש הפטור מאגרה" (בש"א 675/09 אברהם פלקסר – נשיץ, ברנדס ושות' עו"ד, מיום 14.2.10; ערעור על ההחלטה נדחה - עא"ח 8/10 אברהם פלקסר – נשיץ ברנדס ואח', מיום 10.6.10).

5.היינו, על הגורם השיפוטי הבוחן בקשה לפטור מאגרה לבדוק קיומם של שני תנאים מצטברים – ראשית, "היותו של ההליך מגלה עילה", ושנית, העדר יכולת כלכלית, כאשר הגשת בקשה לפטור מאגרה מחייבת את בעל הדין "להתפשט" ולמסור תמונת מצב מלאה על מצבו הכלכלי, שכן המבקש פטור "מחמת עוניו..." להתכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי" (רע"א 3297/90 רביבו נגד בנק הפועלים, דינים עליון, כרך כח', 824; בבה"נ 6857/00 רוטה נגד נצבטייב והיועץ המשפטי לממשלה, פ"ד של כב' השופט בועז אוקון). שני התנאים הנזכרים כרוכים זה בזה כך שככל שהעילה מוצקה יותר, כך ניתן יהא להקל במבחן הכלכלי, ולהיפך. עם זאת חייב להתקיים רף מינימאלי של כל אחד מהתנאים, וככל שהתובענה אינה מגלה עילה – כמו גם ככל שהמבקש אינו מוכיח העדר יכולת כלכלית – די בכך כדי לדחות את הבקשה. ככל שהתנאים מתקיימים אך לא בעוצמה מספקת על מנת ליתן פטור, מאפשר סעיף 12(ו) לתקנות האגרות מתן החלטה מרוככת יותר בהתרת תשלום האגרה "לשיעורין, ובתוך הזמן שייקבע".

6.בענייננו, לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק ובנספחים שצורפו לבקשה החלטתי כי אין מקום לפטור את המבקשת מתשלום אגרה, אלא להורות על תשלום האגרה ב- 4 תשלומים, מהנימוקים, כדלקמן:

האחד: המבקשת הצביעה על קושי בתשלום האגרה, אך מהמסמכים שצורפו לא עולה היעדר יכולת כלכלית באופן מוחלט בתשלום האגרה. בהקשר זה אציין, כי החשבונות שצירפה המבקשת לתצהירה (בזק, חשמל, ארנונה, מים וכו) חלים על כל אזרח במדינה ולא ניתן לפטור תובע מתשלום אגרה אך ורק משום שהוא נדרש בתשלומם. בנוסף, חשבון עו"ש של המבקשת (נכון ליום 27.3.2011 הינו בחריגה לא משמעותית של כ- 2,000 ₪). כמו כן מעיון בנספחים עולה כי למבקשת חשבון פיקדון וחשבון אירו.

השני: עיון בכתב התביעה מעלה כי עניינה של התביעה הוא מימוש זכויות בגין פיטוריה של המבקשת. המבקשת טוענת כי פוטרה בהיותה בחופשת לידה והיא עותרת לתשלום הפסדי שכר, עוגמת נפש וכו'. המשיבה אינה מכחישה כי שלחה למבקשת הודעה על הפסקת עבודתה (וזאת מעיון בנספחי כתב התביעה), אך לטענתה המבקשת הצהירה בפני כלפי כולי עלמה כי הועסקה כפרילנסרית עצמאית ולא שכירה ובכך ויתרה על זכויותיה כעובדת וכן כי היא זו שבמעשיה התפטרה מהמשיבה. בהקשר זה אציין, על קצה המזלג, כי בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה קיומם של יחסי עובד-מעביד הם פועל יוצא של ניתוח משפטי ולא פרי הסכמת הצדדים. כך או כך, מעיון בכתב התביעה על נספחיו לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה כי ההליך לא מגלה עילה.

7.בנסיבות אלה, מאחר שהמבקשת הצביעה על קושי מסויים במצבה הכלכלי (הגם שלא על היעדר אפשרות מוחלטת בתשלום האגרה), הריני מתיר למבקשת לשלם את האגרה בארבעה תשלומים שווים ורצופים. בכך בית הדין מאזן בין זכות המדינה לקבלת תשלום המופנה לקופת המדינה תמורת שירות משפטי בערכאותיה מחד גיסא, לבין זכות הגישה של המבקשת לבית המשפט ואי נעילת דלתות בית המשפט בפניה מאידך גיסא.

8.סוף דברהמזכירות תשלח למבקשת (התובעת) ארבעה שוברים לצורך תשלום האגרה. כמו כן המזכירות תעקוב אחר תשלום האגרה ע"י התובעת.

ניתנה היום, ט"ו סיון תשע"א, 17 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ